הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ״ג:י״א

11 ובשביעית תשמטינה מלקשש: ונטשתה. מלסקל יכול יהא משיב עליה שומרין עד שתגיע שעת הביעור ויתננה להן ת"ל ונטשתה: ואכלו אביוני עמיך. אין לי אלא עני עשיר מניין ת"ל ויקרא כ"ה ו' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה אם כן למה נאמר אביוני עמיך דומה לעניים: ויתרם תאכל חית השדה. וכי שלא בטובתך אין חיה אוכלת מה ת״ל ויתרם תאכל חית השדה כל זמן שחיה אוכלת מן השדה אתה אוכל מן הבית כלה מן השדה כלה מן הבית מכאן אמרו הכובש חמשת מיני כבשין בחבית אחת רבן גמליאל אומר מי שכל שכלה מינו מן השדה מבער אותו את דמיו מן הבית: יכול יהוא כולן מתבערין כאחת ת"ל כרמך. יכול יהוא כל הארצות מתבערין כאחת ת"ל זיתך. מה מצינו בשני מינין שבאילן לזה ביעור בפני עצמו ולזה ביעור בפני עצמו כך כל אחד ואחד יש לו ביעור בפני עצמו: יכול תהא כל שדה ושדה צריכה ביעור בפני עצמו ת"ל.... מכאן אתה אומר שלש ארצות לביעור שורה ועבר הירדן והגליל: כן תעשה לכרמך לזיתיך. והלא הכרם והזית בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה כרם מיוחד שהוא בעשה ועוברין עליו בלא תעשה דכת' ויקרא כ"ה ה' ואת ענבי נזריך לא תבצור כך כל שהוא בעשה עוברין עליו בלא תעשה: מניין אין מזבלין ואין מפרקין אין מעפקין אין מעשנין אין מגזמין ואין מצדדין בעלין ת"ל כרמך. ומניין אין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסלין ואין מצדדין ואין מגזמין בעלין ת"ל זיתך: